הספרות הקדושה
הספרות הקדושה של יהודי אתיופיה כתובה בשפת גְעְז. היא כוללת את התורה (האוֹרית), את ספרי התנ"ך ואת ה ספרים החיצוניים המוכרים ליהודי אירופה וארצות האסלאם, וגם ספרים מאוחרים יותר שנכתבו על ידי יהודי אתיופיה: ספרות מדרשית כמו הספרים תְעְזַזֶ סֶנְבֶּת ו גֶדְלֶא מוּסֵא וכן ספרי תפילה וברכה מיוחדים ליהודי אתיופיה.

המנהיגים הדתיים
המנהיגים הדתיים של יהודי אתיופיה נקראים קסים (קסוץ׳, ביחיד: קֵס) או כָּהָן –כָּהָנָתוץ׳. הקסים הכריזו על מועדי החגים, ניהלו את הטקסים הדתיים והתפילות, עסקו בדיני אישות ועוד. הקסים ניהלו את התפילות גם משום שהתפילות היו כתובות בשפת גְעְז, שפה שרק הם ידעו אותה. את התפילות תרגמו הקסים גם לאמהרית או תיגרית, השפות המדוברות בקהילה.

המנהגים הדתיים
יהודי אתיופיה קיימו את רוב המנהגים שנהגו לקיים קהילות יהודיות אחרות. יחד עם זאת, היו מנהגים שהשתמרו בקרב יהודי אתיופיה ולא השתמרו בקהילות אחרות, והיו מנהגים שהתפתחו בקהילות אחרות ולא התקבלו בקרב יהודי אתיופיה.

עלמו אישטה, סקיצה למדליה עבור החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. התמונה מוגנת בזכויות יוצרים.

ברישום מתואר כפר יהודי באתיופיה. בחלק הקדמי מימין נראה קס.

לוח השנה והחגים
החודש הראשון בלוח השנה של יהודי אתיופיה הוא לא חודש תשרי כמו בעדות אחרות אלא חודש ניסן ולכן יהודי אירופה וארצות האסלאם חוגגים את ראש השנה ב-א’ בתשרי ואילו יהודי אתיופיה חוגגים את ראש השנה, הנקרא חג לְיסֵן, ב-א’ בניסן. מדוע ראש השנה של יהודי אתיופיה חל בחודש ניסן? מכיוון שחודש ניסן הוא החודש הראשון לפי לוח השנה העברי הקדום שמוזכר בתורה: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות, י"ב, ב’)
היהודים חגגו באתיופיה את החגים והמועדים שמקורם בתורה כמו היהודים בארצות האסלאם ובאירופה, אך היו מועדים שהם לא הכירו (שמיני עצרת, שמחת תורה, חנוכה, פורים, ט"ו בשבט, ל"ג בעומר וצום גדליה).
ליהודי אתיופיה יש חגים ומועדים ייחודיים משלהם. אחד המועדים הייחודיים הוא חג הסיגד שנחגג בכ"ט בחשוון.

ומה היום?
יהודי אתיופיה שחיים במדינת ישראל שומרים על המסורת הייחודית שהתפתחה באתיופיה ומציינים את ראשי החודשים כפי שעשו באתיופיה. הם הכירו בישראל את המסורת היהודית כפי שהתפתחה אצל יהודי אירופה וארצות האסלאם והושפעו ממנה – הם החלו לקרוא בספרי תורה בעברית, לחגוג את החגים שלא הכירו ועוד. יש חגים שהתקבלו על ידי הצעירים מקרב עולי אתיופיה, כמו חג פורים, אך המבוגרים יותר בקרב העדה אינם חוגגים אותם.

עלמו אישטה, בחורה מהכפר בתלבושת מסורתית, רישום בעפרון על בד. התמונה מוגנת בזכויות יוצרים.

ברישום מתוארת אישה יהודיה, עם סמלי מגן דוד על חולצתה ועל השרשרת שהיא עונדת.

חג הסיגד סובב סביב רעיונות מרכזיים המשותפים לכול היהודים. אולם השילוב הייחודי של רעיונות אלה במסגרת מועד מיוחד קיים רק במעגל השנה של יהודי אתיופיה. לפניכם שלושה רעיונות מרכזיים וביטוייהם בחג הסיגד:

אחרי עליית היהודים מאתיופיה למדינת ישראל זכו שאר אזרחי המדינה להכיר את חג הסיגד. אז למה שלא ניהנה ממנו כולנו? ואכן בתאריך 30.6.08 אושרה בכנסת הצעת חוק חג הסיגד.

משמעות הדבר היא שהחג לא יהיה עוד חגה של הקהילה האתיופית בישראל בלבד, אלא יהיה חג בלוח השנה הרשמי המקובל בארץ. בכל שנה ייערך טקס ממלכתי לציון החג, החג יילמד בבתי-הספר, וביום זה עובדים יוכלו לקחת יום חופש (יום בחירה).