1. כדי לחדש ולהזכיר את הברית בין עם ישראל ובין אלוהים.
2. כדי להביע את הכְּמִיהָה לחזור לארץ ישראל ולירושלים. כמיהה זו באה לידי ביטוי בתפילות ובבקשות מהאל.

1. מעמד מתן תורה בהר סיני שמתואר בספר שמות. במעמד זה נכרתה הברית בין בני ישראל ובין אלוהים.
2. שיבת ציון שמתוארת בספר עזרא ונחמיה, שם חידשו ברית זו כאשר בני ישראל חזרו לארצם, ולכן יש קשר בין הברית ובין הכמיהה לעלות לישראל.

הברית
במעמד מתן תורה בהר סיני (שמות יט-כ) נכרתה ברית בין אלוהים ובין בני ישראל. הברית היא הסכם ולפיו:

נחום גוטמן, מתן תורה, צבעי מים על נייר. התמונה מוגנת בזכויות יוצרים.

מעמד מתן תורה בהר סיני

מעמד מתן תורה התקיים בזמן מסעם של בני ישראל במדבר. במעמד זה ניתנו לבני ישראל עשרת הדיברות - עשרת מצוות היסוד.

המאורע מתואר כגדול ועצום:
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר: וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד" (שמות יט, טז-יח).

חידוש הברית
בזמן שיבת ציון חודשה הברית שנכרתה בין אלוהים ובין עם ישראל.

בספר נחמיה, פרק ט, מתואר יום של צום, התוודות על חטאים, קריאה בספר התורה והשתחוות. כך מחדשים בני ישראל את הברית שנכרתה בינם ובין ה' במעמד מתן תורה בהר סיני. לפי אמונתם של יהודי אתיופיה, יום זה המתואר בספר נחמיה, הוא חג הסיגְד הראשון.
יהודי אתיופיה מאמינים שכפי ששבי ציון חידשו את בריתם עם האל, כך גם על כולנו לחדש את בריתנו עם האל בכל שנה ושנה כדי לזכור את החשיבות של שמירת המצוות.

בבוקרו של יום חג הסיגד יהודי אתיופיה צמים. קסים (כוהני הדת) מעלים את התורה למקום גבוה, העם עולה אחריהם וכולם נאספים יחד. וכך כתוב בספר נחמיה: "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם" (נחמיה ט, א).

כאשר מגיעים כולם למקום גבוה הַקֵּסִים קוראים תפילות וקטעים מן התנ"ך. וכך כתוב בספר נחמיה: "וַיָּקוּמוּ עַל-עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (נחמיה ט, ג).

אחר כך מטיף הַקֵס לעם לקיים את מצוות האל כדי לחזור לירושלים, כלומר דורש מהם לשמור את הברית או לחדש אותה.

קס קורא בתורה - סיגד, צילום: בתיה מקובר. התמונה מוגנת בזכויות יוצרים.

קריאה בתורה בחג הסיגד

הקריאה בתורה היא אחד המנהגים החשובים בחג הסיגְד.

בספר עזרא ונחמיה יש קשר בין חידוש הברית לבין חזרתם של היהודים הגולים לארץ ישראל. יהודי אתיופיה האמינו שאם הם יחדשו את הברית ויקיימו את מצוות האל הם יזכו לחזור לארץ ישראל ולירושלים.

טגיסט רון ,“המסע” - חלק מסידרה. התמונה מוגנת בזכויות יוצרים.

הכמיהה לארץ ישראל ולירושלים

הגעגועים לירושלים והכמיהה לשוב אליה מוזכרים בתפילות הנאמרות בחג הסיגד. לדוגמה:

בשר לנו, בשר לנו, על ירושלים בשר לנו...

התגעגעתי לירושלים, התגעגעתי...

מתוך: "הסיגד: חג חידוש הברית והכיסופים לציון", משרד החינוך, עמ׳ 49

טקסט חשוב נוסף מהמקרא הוא מעמד הַקְהֵל שמתואר בספר דברים ל"א, פסוקים י-יג. במעמד הַקְהֵל התכנסו כל בני ישראל בירושלים והמלך קרא לעם מתוך ספר התורה. גם בחג הסיגד כולם נאספים והקֵסים קוראים לפניהם מתוך כתבי הקודש. במעמד הקהל וגם בחג הסיגד המטרה זהה והיא שבני ישראל ישמרו את מצוות האל.

מקורות מקראיים נוספים ניתן למצוא בתפילות הייחודיות לחג הסיגְד.