בעשורים האחרונים גברה התודעה כי אבחון לא נכון של תלמידים פוגע בבסיס זכותם לשיויון הזדמנות החינוכית וכי חובת המדינה והחברה המכירות בזכות הילד ליצור תנאים לשיויון הזדמנות. הסכמה זו צריכה להוביל למעשים אופרטיביים.
בשנת 1995 עם הקמת מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך, הבעיה הראשונה והמרכזית שעמדה על סדר היום הייתה – מספרם הרב של תלמידים יוצאי אתיופיה במסגרות החינוך המיוחד.
ההסבר המרכזי תופעה זו הוא:
א. הילדים יוצאי אתיופיה שבאו מרקע תרבותי שונה, נבדקים בישראל במבחנים תלויי תרבות, שאינם מתאימים לתרבות ארץ המוצא שלהם ואינם מסוגלים לשקף את יכולתם.
פעילות מרכז ההיגוי בנושא
1. עם הקמתו , הפעולה הראשונה של מרכז ההיגוי הייתה חתימת חוזה עם ה"מכון הבינלאומי
לקידום כושר למידה" בראשותו של פרופ' ראובן פויירשטיין. כדי שיאבחן את התלמידים יוצאי אתיופיה בכלי בלתי תלוי תרבות – ה"אבחון הדינאמי".
2. בשנים האחרונות מרכז ההיגוי הגיש שתי הצעות למשרד החינוך בנושא זה:
א. להכשיר מאבחנים ופסיכולוגיים יוצאי אתיופיה, זאת מתוך אמונה כי התאמה בינתרבותית של כלי האבחון תוכל להיעשות על-ידם מעצם היותם אנשים שבאו מאותו רקע תרבותי חינוכי וחברתי.
ב. מרכז ההיגוי הגיש הצעה למשרד החינוך להקים מרכז רב תרבותי לאיתור ואבחון תלמידים בעלי ליקויי למידה וטיפול בהם
מרכז שיתמחה באבחון וטיפול באוכלוסיות הבאות מרקע תרבותי שונה, ובו יעבדו
פסיכולוגים ויועצים חינוכיים מבני הקהילה ומקהילות נוספות. גוף זה יפעל בכפיפות למשרד החינוך וימומן על ידו.
בשנים האחרונות גברה המודעות לקשייהם של תלמידים ליקויי למידה. גברה ההכרה כי הליקויים פוגעים בסיכויי התלמידים ללמוד. מוסכם כי הליקויים עומדים בבסיס הפגישה בזכות כל תלמיד לשוויון בהזדמנויות החינוכיות וכי חובת המדינה והחברה, המכירות בזכות הילד, ליצור תנאים לשוויון הזדמנויות.
הסכמה זו מחייבת פיתוח והסדר של תקנות חינוכיות לקידום סיכויי התלמידים לממש את יכולותיהם ולרכוש השכלה וידע.
מחקרים אף מצביעים על החיוניות במתן סיוע הולם לצרכים החינוכיים היחידניים ומדגישים את החשיבות של סיוע והתערבות מבוססים מדעית ונגישים לתלמידים, ללא קשר לרמתם הכלכלית ולמאפייניהם התרבותיים, כדי למנוע פער לימודי בדימוי העצמי ותסכול המוסיף קשיים משניים לקשיים הראשוניים.
איתור סימנים לקשיים יכול להיעשות באמצעות מבחנים דיאגנוסטיים המיועדים לכך וכן באמצעות תצפיות על התלמיד בכיתה ובאמצעות בחינת תוצרים ובכלל זה עבודות, מטלות ומבחנים שהוא מגיש וניתוחם.
בדרך כלל נלווים לקשיים הלימודיים גם קשיים רגשיים והתנהגותיים. שלב האיתור כולל שימת לב לקשיים אלה תוך התייחסות למצופה ברמת הכיתה ולפערים לא מוסברים בתפקודם של התלמידים.
תופעות אלה תלויות תרבות והן בהחלט אופייניות לכל תרבות ולכל עדה. המערכת שהמשרד מפעיל לכלל התלמידים אינה דיפרנציאלית ועל כן אינה מתאימה לאוכלוסיית העולים בכלל ליוצאי אתיופיה בפרט.
על כן אנו מציעים לפתח מומחיות מיוחדת רב תרבותית שתהיה בעלת יכול לאבחן תלמידים בני תרבויות שונות ולהציע להם תוכנית התערבות הולמת.
ישנם מספר מרכזים שנמצאו יעילים מאוד, בהחלט אפשר לפנות לאחד מהם שיפתח את המומחיות הדרושה תחת ובחסות משרד החינוך.
אם תמצא את הרעיון ראוי ליישום ויימצא מקור תקציבי לכך, נכין תוכנית מפורטת.
נשמח להסביר ולפרט ככל שאדרש.
3. עובדי מרכז ההגוי משתתפים בישיבות ועדות השמה.
4. מקימים פעילויות הסברה להורים על זכויותיהם וחובותיהם כולל תרגום חומרי הסברה.
5. המרכז מקיים הרצאות והשתלמויות לפסיכולוגים ויועצים על הרקע התרבותי ממנו באים בני
הקהילה והמגבלות של כלי האבחון שלהם ככלים תלויי תרבות
תפיסות עולם
מרכז ההיגוי רואה בהשתלבות חברתית (אינטגרציה) כיעד חשוב עבור תלמידים יוצאי אתיופיה ועבור החברה הישראלית.
מרכז ההיגוי רואה בשנות התרבותית שבני הקהילה מביאים עמם כנכס שיכול לתרום לרב תרבותיות של החברה הישראלית ולא כגורם "מפריע" שצריך למחוק אותו.
מרכז ההיגוי רואה בתופעות הגזענות המתגלים בחלקים השונים בחברה הישראלית כחלקים לא בריאים שעלינו להתעמת אתם ובכך להבריא את החברה הישראלית.