רקע:קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך מציבה אתגרים חינוכיים רציניים ושאלות חברתיות, פדגוגיות ותרבותיות רבות.
זאת מתוך נקודת מוצא כי קליטה נכונה של התלמיד במערכת החינוך תקבע את גורלו האישי ולעיתים גם את גורל כל בני המשפחה והקהילה שלו הרואים בהצלחת קליטת ילדיהם בחברה ומדינה הפרמטר המרכזי שדרכו ובאמצעותו רואים ובוחנים את מכלול מצבם.
אם נמקד דיון זה בהיבט של קליטת עולי אתיופיה בישראל זהו מרכיב חשוב ביותר. במבט לאחור, הרי נגלה כי נעשו טעויות רבות ובחלקן הן כבר עובדות בלתי הפיכות, שאת פרותיהן הבאושים אנו מגלים היום.
הן נעשו בכל התחומים: החינוכי, החברתי, התרבותי והפדגוגי. והכל מתוך כוונות טובות, אבל ללא מחשבה מעמיקה לגבי טיב הכוונות וביצוען.
דוגמאות לכך יש בשפע, ואמנה את המרכזיות שבהן:
א. העדר מדיניות קליטה חינוכית קצרת טווח וארוכת טווח לתלמידים.
ב . העדר מטרות ויעדים חינוכיים לכל תלמיד וקבוצת תלמידים.
ג. העדר אסטרטגיות פדגוגיות להשגת המטרות, במקרה והיו כאלו מטרות.
ד. העדר שיתוף ההורים בעשייה החינוכית והחברתית של ילדיהם. איפה יתחנכו, בפנימיות או בקהילה, דתי או ממלכתי, בי״ס פלוני אלמוני.
ה. העדר חומרי לימוד מותאמים לצורכי התלמידים.
ו. העדר הכשרת מורים לעבודה עם התלמידים העולים.
ז. חוסר התאמת כוח הוראה לצרכי התלמידים.
על בסיס לקחים אלה להלן מס׳ המלצות:
בחינת הזרם
ראשית בבחינת הזרם שבו ילדיהם ילמדו צריך לקיים הסברה על הזרמים השונים על ידי אדם אובייקטיבי שיסביר את הדברים באופן ענייני מבלי להביע את השקפותיו האישיות (לעניין חשוב שמשה״ח יכין מסמך המגדיר את הזרמים הממלכתי כללי והממלכתי דתי).
בחינת המוסדות
עתה אני צריך לבחון את המוסדות שאליהם אנו מעונינים שהילדים יקלטו.
השאלות המרכזיות הן:
1. כמה ילדים יוצאי אתיופיה כבר נמצאים שם, אם יש מעל 25% מומלץ לא להפנות לשם.
2. מה הניסיון של ביה״ס בקליטת עלייה בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט. ואם אין לו ניסיון צריך לקבוע מה ההכשרות הדרושות על מנת שיהיה ערוך לקלוט נכון את התלמידים העולים.
3. מה רמת המורים, חשוב שרמתם תהיה גבוהה מאוד ומתאימים לצורכי התלמידים העולים. מאחר ומדובר בעולים עם חסרים במיומנויות יסוד חשוב מאוד שהמורים יהיו טובים שיכולים להקנות מיומנויות אלו בזמן קצר, ולא כמו שבטעות בתי ספר רבים נותנים את המורים הפחות טובים והלא מתאימים, כי אומרים שהעולים, רמתם נמוכה, לא יודעים הרבה אז יכול ללמד אותם גם מורה שרמתו נמוכה.
4. לקיים סיור של ההורים בביה״ס או הפנימיות כך יוכלו להתרשם מהמקום. לאחר שסיימנו שלב זה וההורים בחרו איפה ילמדו ילדיהם נעבור לשלב הבא.
הכנת אוכלוסיות ביה״ס
1. הכנת צוות המורים בהיבט התרבותי:יש להכין את המורים מההיבט התרבותי, חברתי ממנו באים התלמידים וכיצד לדבר ולהבין את עולם המושגים שלהם, לקיים ימי עיון והשתלמויות על תרבויות העולים וגם על קבוצות אחרות בבי״ס. לנסות להתחבר אל ההווי החברתי, הם לא באים בכלי ריק שיש רק למלא אותו, אלא ככלי מלא שיש להוסיף לו וגם לשאוב ממנו/
2. הכנה פדגוגית:התלמידים העולים חלקם זו הפעם הראשונה להם ביקור בבי״ס. ואף לא ביקרו בגן. על כן:
א. יש בהם חסרים רבים בתחום מיומנויות היסוד. השלמת מיומנויות אלו הן חיוניות להשתלבותם הלימודים במערכת החינוך, ויש חובה להשלימם. המורים המלמדים בכיתות אלה צריכים להיות בעלי יכולת בהקניית מיומנויות יסוד, ולפתח אצלם את כל השיטות והאסטרטגיות בנושא זה.
ב . בי״ס צריך להציב יעדים לימודיים לעצמו:
• תוך כמה זמן הוא רוצה לשלב אותם בכיתה אינטגרטיבית.
• בהתאם לזאת צריך לקבוע יעדים לימודיים, איזה מקצועות לימוד הן חיוניות ואיזה לא ובהתאם לכך יש לבנות תוכניות מוגדרות בזמן ולבצע להן הערכה לגבי העמידה בלחץ הזמנים ואם צריך לקבוע אסטרטגיות חדשות.
3. הכנת התלמידים הותיקים והוריהם:קליטה חברתית, ערכה אינו פחות מקליטה לימודית. על כן יש להכין את התלמידים והוריהם באיזה אוכלוסיה מדובר מבחינה תרבותית חברתית. ולהדגיש את המשותף והמאחד ואת הנקודות הרגישות, כמו קללות ״כושי״ וכו׳, וזאת ע״י הרצאות וסדנאות.
4. הנהלת בית הספר:הנלת בי״ס צריכה להוביל את תוכנית הלימודים של התלמידים העולים, ולקבוע את הכלים האסטרטגיות להשיגן. כאמור לחלק גדול מהתלמידים ישנם חסרים במיומנויות יסוד, ולכולם כעולים לא יודעים עברית.
ועל בי״ס להחליט באיזה חומר לימודי משתמשים ולא ללמד בספרים לכיתה א׳ לעולים בגילאי כיתה ד׳.
ועל אלו חסרים מוותרים ועל זה לא מוותרים כולל יעדים ותאריך להשגתן.
מבחינה ארגונית הנהלת ביה״ס צריכה לתפוס את קליטת התלמידים כמפנה משמעותי שבי״ס עובר ולא לראות בתלמידים אלו כאל עוד תלמידים מהישוב.
הכנת ההורים והתלמידים העולים
מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם ערכה מאוד חשובה מבחינות רבות, ואין למדוד אותה בפרמטרים של ידע אקדמי כמו האם ההורים יודעים לעזור בשיעורי בית או לא, כי לא זה התפקיד המרכזי של ההורים אלא בתמיכה הרגשית ובעידוד ובהכוונות שהם יכולים לתת כמבוגרים בעלי ניסיון ובסמכות שהם יכולים להפעיל על הילדים.
על כן חשיבות מעורבותם לא מוטלת בספק, להגברת מעורבות זו צריך לעשות את הפעולות הבאות:
א . לעודד אותם למרות שהם עולים, יש להם יכולת לתרום לחינוך ילדיהם.
ב. לקיים פעילויות והסברה על התחומים בהם יכולים לסייע.
ג. בי״ס צריך לעודד את מעורבותם בבי״ס, בוועדים וכו.
לסיכום אלו הן הנקודות שנראות לנו חשובות ואתם מוזמנים להוסיף עליהן.