» הגדה של מסע
» יזכור, שירים של זכרונות, שירים עם מנגינות
» גם אנחנו זוכרים – הצעות לפעילות ולהכנת טקס

גם אנחנו זוכרים – הצעות לפעילות ולהכנת טקס

1. ההולכים במסע – עדים ומכריהם בקהילה שלנו

האם בקהילה שלכם מתגוררים אנשים וילדים שהם או קרוביהם השתתפו במסע?
מה הם יודעים לספר על חלקם במסע?
האם ירצו לשתף את האחרים במה שעבר עליהם?
האם ניתן להביא את סיפורם בפני קהל?
באיזו אופן?

נסו לאתר בקהילה שלכם את מי שלקחו חלק במסע או שקרובי משפחותיהם השתתפו בו.
נסו לבדוק איתם מהו הסיפור האישי מהמסע הזכור או ידוע להם?
האם הם מוכנים לספר את סיפורם האישי באירוע או בטקס זיכרון?
האם ניתן להקליט ואו לצלם אותם מספרים את הסיפור האישי?
האם ישנם דברים שנשמרו איתם מימי המסע?

2. תערוכה ופינת זיכרון

הכינו תערוכה ובה פינת "יזכור" והדלקת נר זיכרון, פינת זיכרון לנספים, תמונות, מסמכים, דגמים וזיכרונות מן המסע, מהעלייה לישראל ומפעולות ההנצחה בישראל של הנספים בדרך לסודן, סיפורים ושירים.

תכננו את הכנת התערוכה ואת הקמתה.

בחרו אחראי/ם להקמת התערוכה, מסייעים להקמה, אחראי תוכן, תמונות, חפצים, וכו'.

תכננו את תוכן התערוכה ומה תרצו, אפשרי ומתאים להציג בה?

בתערוכה גם תוכלו להציג עבודות של ילדים ומבוגרים מהקהילה, עדויות של משתתפים מהקהילה, ויצירות המתייחסות לזיכרון הנופלים במסע.

הוסיפו מצגת המתארת את סיפור המסע ומחירו.

תוכלו גם להיעזר במקורות מידע שונים ובחומרים שכאן.

3. ערב מספרי סיפורים

סיפור העלייה הוא שמעט מאוד אנשים מספרים ומשתתפים בו. כדאי לתת במה לסיפור סיפורי העלייה ותהליך הקליטה.

תוכלו להיעזר גם במספרי סיפורים יוצאי אתיופיה שלמדו בארץ בקורס מקצועי למספרי סיפורים.
תוכלו לבדוק אם מישהו מהם מתגורר בסמוך אליכם.

4. מצגת הגדת המסע

הכינו מצגת המתארת את מה שעבר על ההולכים במסע מאתיופיה לסודן.
תוכלו להיעזר במי שהשתתפו במסע, אם ואו בני משפחותיהם.
נסו לאתר בישוב שלכם ובסביבתו עולים שהשתתפו במסע.
תוכלו להיעזר בתמונות ובמידע המתואר כאן וכן במקורות המופיעים בסוף חוברת זו.

5. טקס זיכרון

תכננו טקס זיכרון קהילתי לזכר הנספים במסע לסודן.
בחרו אחרא/ים להכנת תוכנית הטקס והפעלתה.

אורחי הטקס - את מי להזמין?
תושבי הקהילה
יוצאי אתיופיה בקהילה
קייסים - המנהיגים הדתיים של יוצאי אתיופיה
מי שלקחו חלק במסע ואו קרובי משפחותיהם
בעלי תפקידים ציבוריים ו נציגי הרשות המקומית
בעלי תפקידים מישראל שלקחו חלק בהעלאת יהודי אתיופיה
מספרי סיפורים יוצאי אתיופיה או כאלה המכירים את תרבותם.
נציגים מטעם קהילת יוצאי אתיופיה שיספרו על סיפור קליטתם בישראל.

תכנית הטקס
הצעה למבנה הטקס

1. דקת דומייה
2. יזכור
3. קטע קריאה אודות המסע
4. דבר קייס/ איש ציבור אחר/ דבר עדות
5. הדלקת נרות זיכרון
6. שיר
7. קטע קריאה שיר /סיפור
8. קטע קריאה
9. שיר
10. קטע קריאה
11. מצגת זיכרון
12. המנון

רצוי שכל הטקס או לפחות רובו יתורגם לאמהרית.
ניתן להיעזר במגשרים ואף לבקש מהם לתרגם את הטקס ב"שידור חי".
תוכלו לבחור בשירים שיושמעו שקטים ברקע עד תחילת האירוע.
הכינו גם תכנית כתובה וברורה למנחי הטקס.

* המסע מאתיופיה לישראל  - קטע קריאה לטקס יום הזיכרון

הפרדת השורות יכולה לסייע לחלוקת הקטע לקריינים/ות שונים.
אפשר לבחור בכמה משתתפים שיקריאו את הטקסט. כל אחד מהמשתתפים יקרא כמה שורות.

החלום של עולי אתיופיה להגיע לירושלים התחיל להתגשם לפני 30 שנה.

באתיופיה הם נקראו "ביתא-ישראל" וראו עצמם כיהודים שמחכים לגאולה בירושלים.

בשנת 1973 פסק הרב הראשי לישראל, עובדיה יוסף, שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר.

בשנת  1975 החילה כנסת ישראל את "חוק השבות" על יהודי אתיופיה.

ב- 1977 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלותם לישראל.

באתיופיה היה מצב מלחמה. היציאה מאתיופיה הייתה אסורה.

ממשלת אתיופיה לא נתנה להטיס את העולים ישר מאתיופיה.

בסוף שנת 1979 החלו יהודים להגיע לסודן. מסודן הם עלו לישראל ובכך ניתנה אות הפתיחה  לעלייה מאתיופיה.

המוסד, הסוכנות היהודית, צה"ל ועוד ארגונים פעלו לקראת מבצע הצלה סודי.

בסוף שנת 1984 נערך "מבצע משה". המבצע שנקרא על שמו של משה רבנו מרמז על גאולת ישראל מאתיופיה בדומה ל"יציאת מצרים". "מבצע משה" היה סודי ביותר.

מי שרצו לעלות לישראל נאלצו להגיע בסתר לגבול סודן (הסמוכה למדינת אתיופיה).

המסע המסוכן לסודן נמשך בין שבועיים לחודש ימים. ההולכים יכלו לקחת איתם רק ציוד מועט.

העולים התארגנו בקבוצות קטנות ובשיירות ויצאו לדרך הארוכה. רובם צעדו ברגל.

היו הורים שנאסר עליהם לצאת והם שלחו את ילדיהם בלעדיהם.

היו אבות שלא יכלו להצטרף למשפחותיהם ונותרו בכלא.

משפחות רבות הופרדו.

בדרך נתקלו בשודדים, בחיילים ובכוחות שהתנגדו לצבא האתיופי.

לא כולם זכו להגיע!  רבים מאוד מתו בדרך במסע המסוכן.

לאחר שחצו את הגבול לסודן, הם שהו חודשים ואף שנים ארוכות במחנות המעבר לקראת העלייה לישראל.

הם המתינו במחנות מעבר עד שיוכלו לטוס לישראל. התנאים במחנות היו קשים וגם שם מתו רבים.

כ- 4,000 עולים מתו בדרך לישראל ולא זכו להגיע לסוף המסע.

ב"מבצע משה" הגיעו לישראל עוד 8,000 עולים.

כ- 1,500 מהם היו ילדים ובני נוער שהגיעו ללא הוריהם.

זמן רב התקשו ילדים אלה ליצור קשר עם בני משפחותיהם שנותרו באתיופיה.

הניתוק מהמשפחה נמשך עד כמעט שבע שנים.

טכס יום הזיכרון לעולי המסע שלא זכו להגיע לישראל נערך מדי שנה ב"יום ירושלים" ברחבה של האנדרטה שהוקמה לזכרם בהר הרצל בירושלים.